כל כך הרבה אנחנו משקיעים באתר – בהקמה, בתוכן, בתחזוקה. אז בדבר כל כך מובן מאליו כמו גיבוי לא נשקיע?
אבל הנה מה שרוב המדריכים לא מספרים: להחזיק גיבוי זה חצי מהעבודה. החצי השני הוא לדעת שאפשר לשחזר ממנו. ראיתי לא מעט בעלי אתרים שהיה להם "גיבוי" – וגילו ביום הפריצה שהוא חלקי, ישן מדי או שמור על אותו שרת שנפל.
למה לגבות את האתר?
- פריצה – האקר שמשתיל קוד זדוני יכול להחריב ברגע אתר שעבדתם עליו שנים.
- עדכון שנכשל – תוסף שמתנגש בתבנית ומשאיר מסך לבן.
- תקלת שרת – גם לחברות אחסון קורים דברים.
- טעות אנוש פשוטה – עמוד שנמחק, קובץ שנערך ונשמר במקום הגרסה התקינה.
בכל אחד מהמקרים האלה, גיבוי עדכני הוא ההבדל בין שעה של עבודה לבין בניית אתר מחדש.
מה צריך לגבות באתר וורדפרס?
אתר וורדפרס בנוי משני חלקים, וצריך לגבות את שניהם:
- הקבצים – התבנית, התוספים, התמונות וקבצי ההגדרות, בדיוק כפי שהם על השרת.
- מסד הנתונים – כל התוכן: עמודים, מאמרים, משתמשים, הגדרות, ובחנות – גם מוצרים, הזמנות ולקוחות.
גיבוי של אחד בלי השני לא שווה הרבה: קבצים בלי מסד נתונים הם אתר ריק, ומסד נתונים בלי קבצים הוא תוכן בלי תמונות ובלי עיצוב.
שלוש דרכים לגבות אתר וורדפרס
1. גיבוי דרך חברת האחסון
רוב חברות האחסון מגבות את השרת, ובממשקים כמו cPanel אפשר לשחזר בעצמכם. בדקו שלושה דברים: כל כמה זמן נעשה גיבוי, כמה זמן הוא נשמר, והאם הוא כולל גם את מסד הנתונים.
זה בסיס טוב – אבל הגיבוי יושב אצל אותה חברה. אם החשבון נסגר או השרת קורס, גם הוא עלול להיעלם. לכן הוא לא אמור להיות הגיבוי היחיד.
2. גיבוי ידני – FTP ו-phpMyAdmin
בתוכנת FTP כמו FileZilla החינמית מורידים את קבצי האתר למחשב. שימו לב: זה מגבה רק את הקבצים. את מסד הנתונים מייצאים בנפרד, דרך phpMyAdmin שבממשק האחסון.
זו דרך טובה לגיבוי חד-פעמי לפני שינוי גדול. כשיטה קבועה היא תלויה בזה שתזכרו לעשות אותה – ובדרך כלל שוכחים.
3. תוסף גיבוי
תוסף גיבוי מגבה קבצים ומסד נתונים יחד, לפי לוח זמנים, ושולח את הגיבוי למקום מחוץ לשרת. אני משתמש ב-UpdraftPlus: הגרסה החינמית מאפשרת להגדיר תדירות, כמה גיבויים לשמור, ולשלוח אותם אוטומטית ל-Google Drive או ל-Dropbox. השחזור נעשה מתוך התוסף עצמו.
שימו לב: אם האתר קרס לגמרי ואין כניסה לניהול, גם התוסף לא נגיש. במקרה כזה משחזרים מהקבצים שנשמרו בענן, וזה כבר תהליך ידני.
כלל ה-3-2-1: איפה לשמור את הגיבוי
כלל אצבע פשוט מעולם המחשוב:
- 3 עותקים של האתר (האתר עצמו + שני גיבויים)
- ב-2 מקומות שונים (למשל השרת וענן)
- מתוכם 1 מחוץ לחברת האחסון
בפועל: הגיבוי של חברת האחסון + תוסף ששולח ל-Google Drive כבר עומדים בכלל.
כל כמה זמן לגבות, וכמה גיבויים לשמור
השאלה הנכונה היא: כמה עבודה אתם מוכנים לאבד?
- אתר תדמית שמשתנה מדי פעם – גיבוי שבועי מספיק.
- אתר שמעלה תוכן בקביעות – גיבוי יומי.
- חנות – גיבוי יומי לפחות, כי כל הזמנה שאבדה היא כסף.
- תמיד – גיבוי לפני כל עדכון.
ולגבי כמה לשמור: כמה גרסאות אחורה, לא רק את האחרון. פריצה לפעמים מתגלה רק אחרי שבועות, ואז הגיבוי מאתמול כבר מכיל את הקוד הזדוני.
הצעד שכולם מדלגים עליו: לבדוק שהשחזור עובד
גיבוי שמעולם לא שוחזר הוא הבטחה, לא גיבוי. פעם בכמה חודשים כדאי לשחזר גיבוי לעותק של האתר (אתר בדיקות), ולוודא שהוא עולה שלם: עמודים, תמונות, טפסים, ובחנות – מוצרים והזמנות.
זה נשמע כמו הרבה עבודה, אבל זה הרגע שבו מגלים שהגיבוי חלקי – עדיף לגלות את זה ביום רגוע מאשר ביום פריצה.
מעדיפים שמישהו אחר ידאג לזה?
בתחזוקת אתרי וורדפרס אני מגבה לפני כל עדכון ומשחזר מיד אם משהו נופל. ובאחסון אתרי וורדפרס כל אתר מקבל גיבויים שאפשר לשחזר מתוך cPanel.
ואם האתר כבר נפל – והתברר שאין גיבוי? אל תמחקו ואל תתקינו מחדש. בהרבה מקרים עדיין אפשר להציל את התוכן.
שאלות נפוצות
הוא בסיס טוב, אבל הוא יושב אצל אותה חברה שמחזיקה את האתר. כדאי לשמור עותק נוסף מחוץ לשרת, למשל ב-Google Drive.
תוסף, כי הוא רץ לבד ומגבה גם את מסד הנתונים. גיבוי ידני מתאים לפני שינוי גדול חד-פעמי.
קודם כל – לא מוחקים ולא מתקינים מחדש. בדקו מול חברת האחסון אם יש אצלה גיבוי של השרת. בהרבה מקרים אפשר להציל את התוכן גם בלי גיבוי מסודר.
תלוי באתר – רוב המקום הולך על התמונות. בדקו את גודל הגיבוי הראשון, כפלו במספר הגיבויים שתשמרו, ותשאירו מרווח.
